ברוכים הבאים אל המרכז לחדלות פירעון

בשנת 2019 חוקק בכנסת "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (החדש). משמעות החוק הייתה, בין היתר, שחיביים בעלי חובות גבוהים יכולים מאותו הרגע לפתוח בהליכי חדלות פירעון בעצמם, באופן מקוון - וללא עורך דין.

במרכז לחדלות פירעון בנינו מאגר מידע משפטי שמנוסח במילים פשוטות – שכל אחד יכול להבין. כתבנו על אותו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש של 2019, על הגשת הבקשה לחדלות פירעון, על אתר ממו נט והוצאה לפועל, על פשיטת רגל (השם הקודם של הליכי חדלות פירעון), על המרכז לגביית קנסות ועוד ועוד.

המטרה שלנו; לתווך בין המידע המשפטי המסובך שקיים באינטרנט לבין אנשים בעלי חובות, שרוצים להבין טוב יותר לגבי הליכי חדלות פירעון.

חשוב לנו להבהיר שהתוכן באתר הוא לא ייעוץ משפטי משום סוג.

שמחתם שהגעתם, ומאחלים גלישה מהנה באתר.

איזה מידע תמצאו במרכז לחדלות פרעון?

מא' ועד ת': כל מה שצריך לדעת על הליכי חדלות פירעון

מושגי יסוד בהליכי חדלות פירעון

כמו תהליכים משפטיים רבים, גם בהליכי "חדלות פירעון", משתמשים בביטוים מורכבים שלא כל אחד מכיר.
מהסיבה הזו, ריכזנו 9 מושגי יסוד, ששומעים לא מעט בזמן שעוברים את הליכי חדלות פירעון:

1."חדלות פירעון"

המושג הראשון הוא "חדלות פירעון" שנקרא בעבר "פשיטת רגל". זה הוא הוא מצב כלכלי שבו יחיד לא יכול לשלם את החובות שלו.

2.נושים
המושג השני הוא "נושים", שהם כל גורם שאנשים במצב של "חדלות פירעון", חייבים לו כסף. לרבות בנקים, אנשים פרטיים, חברות, מוסדות ציבור ועוד.

לדוגמא: אם רותי לוותה כסף מהבנק ולא מחזירה לו את ההלוואה, הבנק הוא נושה של רותי.
אם נתן לא שילם את חשבון החשמל, חברת החשמל היא נושה שלו.
ואם דנה לוותה כסף מגיסה ולא החזירה לו אותו, הגיס של דנה הוא נושה שלה.

3.'צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון'

המושג השלישי הוא "צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון".
במצב בו 'חייב' לא מסוגל לשלם את החובות שלו – הוא רשאי להגיש את הבקשה לקבלת ה'צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון'.
זה בעצם השלב הראשון שכל חייב מוכרח לעבור בדרך להליכי "חדלות פירעון".

4."צו לשיקום כלכלי"

המושג הרביעי הוא ה"צו לשיקום כלכלי". זה הוא צו שהחייב מקבל במידה והוא עומד בכל התנאים וההגבלות (שעוד נדבר עליהן הרבה) של הצו הקודם – ה"צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון".

אם בית המשפט, או רשם האכיפה והגבייה מחליטים שחייבים זכאים לקבל את ה"צו לשיקום כלכלי", הם יקבלו גם תכנית פירעון, שזה השלב האחרון בהליכי "חדלות פירעון' לפני שמקבלים הפטר מהחובות.

5.'הפטר מחובות'

המושג החמישי הוא הפטר מחובות שהוא בעצם שחרור מלא מהחובות.

6.הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (לשעבר נקרא הכונס הרשמי)

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנקרא בעבר הכונס הרשמי. הוא אגף במשרד המשפטים, והוא הגורם מטעם המדינה האחראי על ניהול הליכי חדלות פירעון של חייבים שסכום החובות שלהם מעל ל-150,000 שקלים, והם נמצאים במצב של חדלות פירעון – כלומר אין להם יכולת לשלם את החובות.

הממונה מוסמך לתת צו לפתיחה בהליכי חדלות פירעון לבקשת החייב, ולהמליץ לבית משפט השלום האם לתת לו את הצו לשיקום כלכלי והפטר מותנה, כולל משך הזמן של תוכנית הפירעון.

בנוסף, לממונה יש מספר תפקידים:
1.לשמור על ההגינות של הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ושמירה על האינטרסים גם של החייבים וגם של הנושים.
2.תפקיד נוסף שלו הוא לנהל את הליכי חדלות הפירעון של חייבים.
3.בנוסף הוא ממנה נאמן (שבהמשך נדבר מי הוא ומה תפקידו בהליכים).
4.וגם להגיש דו"ח לבית המשפט טרם הדיון בו הוא ממליץ האם לתת לחייב צו לשיקום כלכלי ותכנית פירעון.

7.מי הוא הנאמן? ומה התפקיד שלו בהליכי "חדלות פירעון"?

נאמן הוא עורך דין, בעל ניסיון בהליכי "חדלות פירעון", שממונה על ידי הרשות האחראית על ניהול הליכים אלו.

התפקיד שלו מתחיל לאחר שיאשרו את בקשת החייבים והם יקבלו את ה"צו לפתיחת הליכים". ותפקידו יסתיים, כשהם יקבלו הפטר מהחובות או חלילה אם ההליך שלהם יבוטל.

במסגרת התפקיד שלו, הנאמן מחוייב לשמור על כבודו של החייב וגם להגן על האינטרס של הנושים.

התפקידים של הנאמן הם, בין היתר:

א.לבדוק את מצבו הכלכלי של החייב
הוא גם חוקר את מקור החובות ואת הנסיבות שהובילו את החייב למצב זה.
דרך בדיקת ההתנהלות בבנקים, בחברות האשראי ובהוצאות האישיות.

ב.להכריע בתביעות חוב – ולמה הכוונה?
תביעת חוב, היא דרישה של נושה שאתם חייבים לו כסף מכל סיבה שהיא.
לאחר שהנושים מגישים את תביעות החוב שלהם, הנאמן בודק אותן לעומק: הוא בודק את הסיבות להגשת התביעה, האם החוב עדיין קיים, ההתייחסות לכל חוב ועוד פרמטרים נוספים. הוא יחשב מה הסכום שמגיע לו על פי קריטריונים קבועים של חישוב בתיקי "חדלות פירעון". ברוב המקרים, סכום החוב שהנאמן יאשר, יהיה נמוך משמעותית מהסכום שהנושה דורש.

ג.הנאמן גם מנהל את קופת הנשייה
הוא מרכז, אוסף ומחלק את הנכסים והכספים שנצברים בקופת הנשייה לנושים.

ד.מפקח על החייב
הנאמן מוודא שהחייב משלם את התשלומים החודשיים, מגיש את הדוחות התקופתיים ועומד בכל התנאים וההנחיות שהוא קיבל.

ה.הוא מגיש דוח ממצאי בדיקה
הנאמן, מגיש לגורם האחראי על ניהול ההליכים את דוח ממצאי הבדיקה, שכולל פירוט על מצבו הכלכלי של החייב ועל האפשרות לממש כספים ונכסים.

8.רשם רשות האכיפה והגבייה

המושג השמיני הוא רשם ההוצאה לפועל (או רשם רשות האכיפה והגבייה), שמטפל בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בעניינים של אלו שחייבים בין 50 אלף ש"ח ל-150 אלף ש"ח. בכל מחוז בארץ נבחר רשם אחד בלבד שדן בעניין הזה.

הסמכות שלו דומה מאוד לסמכות של בית משפט השלום, שעוסק בתיקי חדלות פירעון בהם החוב גבוה מ-150 אלף ש"ח.

בחובות עד 150 אלף שקלים, רשם ההוצאה לפועל הוא זה שיקבל את הדו"ח מהנאמן בתיק, כולל דו"ח החקירה של החייב במשרדי הנאמן.

הרשם הוא זה שבסופו של יום יחליט אם החייב יקבל צו לשיקום כלכלי ואת תכנית הפירעון.

9.קופת הנשייה

המושג התשיעי והאחרון עליו נדבר הוא קופת הנשייה.
מהיום בו מקבלת החייבת את ה"צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון", נפתחת מעין "קופה" שאליה מופקדים כספים במשך כל תקופת ההליכים.

אחת המטרות העיקריות של הקופה היא לעזור לנושים לקבל את כספם בחזרה, למרות שברוב המקרים מדובר על קבלת סכום נמוך ביותר ביחס לחובות.

הכספים שמופקדים בקופת הנשייה, מגיעים משני מקורות: הראשון הוא התשלומים החודשיים שמושלמים על ידי החייבים לאורך ההליכים. והשני הוא מימוש כספים העומדים לזכות החייבים, בקופת גמל או תכנית חסכון לדוגמא. ( דרך אגב, הכספים היחידים שאי אפשר לגעת בהם הם כספי פנסיה – זאת אומרת אי אפשר לעקל אותם).

בהמשך, נדבר על השלב הראשון בהליכי "חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – הגשת הבקשה ל"צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון".

הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון

הבקשה ל"צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון" הוא החלק הראשון בהליכי "חדלות פירעון". המטרה של הצו היא לאפשר לחייבים  להסדיר את החובות לנושים (אותם גופים שלהם חייבים) ולהתחיל בשיקום הכלכלי.

את הצו מקבלים אחרי שהסמכות האחראית תאשר את הבקשה שלכם. (מיד תדעו בדיוק, למי אתם צריכים להגיש את הבקשה – לרשם רשות האכיפה והגבייה או לממונה על הליכי חדלות פירעון).

שימו לב שכדי להגיש את הבקשה לצו, חייבים צריכים לשלם אגרה בסכום של 1,600 שקלים.
מלבד התשלום, הם גם חייבים לעמוד ב-2 תנאים:

1.סכום החובות שלהם הוא יותר מ- 50,000 ש"ח.

2.הםחייבים להוכיח שהם לא מסוגלים לשלם את החובות שלהם – זאת אומרת, הם נמצאים במצב של "חדלות פירעון".

ועכשיו כשהבנו מה הוא ה"צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון" ומה הם התנאים בהם צריך לעמוד כדי להגיש את הבקשה, נדבר על 2 גורמים שניתן להגיש להם בקשות לקבלת הצו.

קדימה, בואו נמשיך.

שני הגורמים שמטפלים בבקשות של חדלות פירעון

אנחנו מבדילים בין שני סוגים של סכומי חובות: הסוג הראשון הוא עבור חובות שמסתכמים בסכום של בין 50,000 שקלים ועד 150,000 שקלים. הסוג השני הוא לחובות בסכום של 150,000 שקלים ומעלה.

אם סכום החובות של חייב הוא בין 50,000 שקלים ל-150,000 שקלים, והוא עומד בתנאים הקודמים שציינתי, הוא מגיש את הבקשה באחת מלשכות ההוצאה לפועל.

אם סכום החובות של החייב הוא מעל ל-150,000 שקלים, והוא עומד ב-2 התנאים הקודמים שציינתי – אז בשונה מחובות שסכומם מתחת ל-150,000 ש"ח, הוא מגיש את הבקשה לממונה על הליכי חדלות הפירעון.

בהמשך, נדבר על סט הטפסים שצריך לצרף לבקשה כדי לקבל את ה"צו לפתיחת הליכים".

 

איך מגישים את הבקשה לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון?

כדי להגיש את הבקשה ל"צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון" חייבות צריכות למלא ולהגיש סט טפסים הכולל:

טופס הנקרא "בקשת יחיד לצו פתיחת הליכים ודוח על מצבו הכלכלי של היחיד".
כן זה אמנם שם ארוך, אבל אנחנו לא צוחקים, זה השם של הטופס.

לצרף מסמכים ואישורים כמו:

– צילומי תעודת זהות שלכם ושל בני המשפחה, תלושי שכר, מסמכי ביטוח לאומי, פנסיה ועוד ועוד.
– נוסח כתב התחייבות שהחייבות מתחייבות לשתף פעולה באופן מלא בהליך.
– כתב ויתור סודיות בו החייבות מאשרות שהן מוותרות על סודיות המידע בעניין כתובת המגורים שלהן, נכסים, חובות, גובה – הכנסות ומקורות ההכנסה וגם על מידע הנוגע לכניסה והיציאה שלכם מהארץ.

על חלק מהמסמכים צריך להחתים עורך דין. בהמשך נסביר איך חייבות יכולות להחתים עורך דין בקלות ויחסית בזול.

הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון

3 חודשים, פחות או יותר, מהיום שחייבים מגישים את הבקשה, ובהנחה שהם מילאו אותה כראוי, הם מקבלים את ה"צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון".

מה יהיה תוכן הצו?

– אז קודם כל, את שם הנאמן שילווה אותם עד סוף הליכי "חדלות פירעון".
– הודעה על הקפאת כל ההליכים המשפטיים שפתוחים נגדם. ובין היתר, הודעה על החזרת רישיון הנהיגה שלהם.
– ביטול עיקולים שהוטלו על המשכורת וחשבון הבנק של החייבים.
– אישור לניהול חשבון בנק.
– דרישה לתשלום סכום חודשי קבוע שייכנס לקופת הנשייה.
– ודרישה להגשת דוחות דו חודשיים.

בנוסף, בצו, נקבע תאריך דיון בו יוחלט האם אותם חייבים זכאים לקבל את ה"צו לשיקום כלכלי", שהוא השלב האחרון בהליכים, לפני קבלת הפטר מהחובות – ופתיחת דף חדש.

תקופת הביניים

מיום שמקבלים החייבים את ה"צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון" ועד שהם מקבלים את ה"צו לשיקום כלכלי", הם נמצאים בשלב הנקרא תקופת ביניים. אז מה קורה בתקופה הזו? ומה הן ההנחיות אותן אתם צריכים למלא? (מוכר לכם? הנחיות – ממש כמו עם הקורונה).

אז מה קורה בתקופת הביניים?

1.כאמור מוקפאים ונעצרים כל ההליכים המשפטיים המתנהלים.
אם פתוחים נגד חייב או חייבת תיקים בהוצאה לפועל, או שהם מקבלים תביעה בעקבות אחד החובות, כל ההליכים המשפטיים נגדם נעצרים.

2.מוטלות עליהם הגבלות שונות כמו שראינו קודם בתוכן הצו:
– איסור יציאה מהארץ
– איסור על שימוש בשיקים
– איסור על לקבל דרכון חדש
– ביטול כרטיסי האשראי שלהם
– אזהרה לא לצבור חובות חדשים
– וגם הם לא יכולים להקים חברה חדשה או להפעיל חברה קיימת.

מטרת ההגבלות הן בין היתר, להבטיח שהחובות לא יגדלו, וההליך כולו, יתנהל באופן תקין.

3.הנאמן בודק את המצב הכלכלי 
הנאמן (עליו דיברנו בהתחלה) בודק את הנכסים, את מצב העובר ושב בבנק, פעולות ועסקאות בכרטיס האשראי, תלושי שכר של החייבים ושל בני המשפחה שלהם ועוד מגוון בדיקות.
בשלב מסויים הוא יזמין אותם לחקירה בה הוא ישאל אותם על הסיבות לצבירת החובות שלהם וישלים פרטים שחסרים לו לגביהם.

4.הוראה לתשלום חודשי קבוע
מיום קבלת הצו, יצטרכו החייבים לשלם תשלום חודשי קבוע לקופת הנשייה – אותה קופה לה מופקדים כספים לאורך ההליכים.

5.להגיש דוחות תקופתיים של הכנסות והוצאות
בנוסף לתשלומים, החייבים צריכים להגיש דוחות תקופתיים שמתעדים את ההכנסות וההוצאות של משק הבית. הדוחות, מפרטים על מה בדיוק הוציאו  את הכסף שלכם בחודשיים האחרונים, ומנגד – מהיכן הגיעו ההכנסות.

6.שיתוף פעולה עם הנאמן האחראי על התיק – הוא הכרחי
בין היתר על החייבות לשלוח לנאמן מסמכים חסרים במידה ויבקש. לענות לו על מיילים או מכתבים שנשלחים בדואר. להתייחס לעדכונים שלו בנוגע לחובות והנושים שלהן ולהגיע אל החקירה בתאריך שהוא מזמן אותן.

אותן הנחיות תקפות מיום קבלת ה"צו לפתיחת הליכי חדלות פרעון" ועד ליום הדיון (תאריך הדיון, כתוב בצו עצמו). זה הוא הדיון שבו יוחלט האם החייבים עמדו בהנחיות שלהם והאם הם זכאים לקבל את ה"צו לשיקום כלכלי" ותכנית הפירעון של החובות.

אם הם לא עומדים בתנאים הנ"ל, ההליך שלהם יכול להתבטל.

הגשת דוח תקופתי על הכנסות והוצאות

למה הכוונה בהגשת הדוח הזה?
אחרי שמקבלים החייבים את ה"צו לפתיחת הליכים", הם יצטרכו להגיש דוח תקופתי על ההכנסות וההוצאות שלהם. בתקופה זו ועד שהם מקבלים את ה"צו לשיקום כלכלי", הם צריכים להגיש את הדוח אחת לחודשיים.
בתקופה שבין ה"צו לשיקום כלכלי" ועד לקבלת ההפטר מהחובות, הם יצטרכו להגיש את הדוח אחת לשישה חודשים.

 

חוסר תום לב בהליך

במסגרת ההליך מצופה מכל חייב ומכל חייבת, לפעול ולהתנהל בתום לב.

תום לב הוא עקרון ומצב משפטי, שקובע שצריך לפעול ולהתנהל בצורה הוגנת, ישרה ומבלי לפגוע בכוונה בחלק כזה או אחר בהליכים.

פעולות שמבוצעות בחוסר תום לב, יכולות, לגרום לביטול ההליכים ולהטלת סנקציות שונות. ובמקרים מסוימים, התנהלות חסרת תום לב עלולה אפילו להיות עבירה פלילית. 

איזה פעולות יכולות להיחשב כחוסר תום לב מצד החייבים?

1.במידה והחובות נוצרו תוך כדי ביצוע עבירות או ביצוע פעולות הונאה ותרמית.
2.התחייבות לביצוע עסקאות בזמן שידעו שלא יוכלו לעמוד בהם ולפני שהוגשה הבקשה.
3.הם לא משתפים פעולה עם הנאמן, או הממונה על הליכי חדלות הפירעון, או רשם ההוצאה לפועל.
4.הם מפרים ההגבלות שהוטלו עליהם במסגרת ההליכים.
5.הם לא עומדים בתשלומים החודשיים שאתם צריכים לשלם.

הצו לשיקום כלכלי

ב'צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון', נקבע תאריך הדיון בו יוחלט האם החייבת עמדה  בתנאי תקופת הביניים, והייתה קשובה להגבלות והנחיות הצו. במידה וכן, סיכוי טוב שתקבלו מבית המשפט את ה"צו לשיקום כלכלי".

לחייבים שלא עומדים בתנאים של ה'צו לפתיחת הליכים", לפעמים תידחה תקופת הביניים ויקבע להם תאריך חדש לדיון בנושא ה"צו לשיקום כלכלי".

זה למעשה השלב בו החייבות יכולות להתחיל לנשום לרווחה. ה'צו לשיקום כלכלי', הוא השלב האחרון שתעברו בהליכי "חדלות פירעון' לפני שהן מקבלוך הפטר מוחלט מהחובות שלהן.
חלק חשוב בצו הזה הוא תכנית הפירעון שעליה ארחיב בהמשך.

גם אחרי שהחייבים מקבלים את הצו לשיקום כלכלי, הם צריכים להמשיך לעמוד בתנאים והגבלות כמו: איסור יציאה מהארץ, הגבלות על חשבון הבנק, האשראי ועוד. ההגבלות, יוסרו בהדרגה, וזאת בהתאם להחלטות בית משפט, הניתנות בשלבים שונים של ההליכים.
ב'צו לשיקום כלכלי', מוגדרים גם איזה מהנכסים והכספים ימומשו ויעברו לקופת הנשייה, ועל איזה מהחובות הן לא יוכלו לקבל הפטר בכלל. כן, גם זה יכול לקרות.

תכנית הפירעון

תכנית הפירעון היא תכנית שהממונה על הליכי חדלות הפירעון מגיש לאישור בית המשפט לקראת הדיון שעוסק בנושא האם החייב יקבל את "הצו לשיקום כלכלי".
כמובן, אם החובות שלו מסתכמים בסכום של עד 150,000 ש"ח, תכנית הפירעון מוגשת לרשם ההוצאה לפועל על ידי הנאמן. 

תכנית הפירעון מציעה מסגרת לפירעון חלקי של החובות ב-שלושים ושישה תשלומים (למעט מקרים מיוחדים בהם משך התשלומים הוא שונה).

אז מהם השיקולים שהממונה על הליכי חדלות פירעון או הנאמן במקרה והתיק מתנהל ברשות האכיפה והגבייה, לוקחים בחשבון בזמן גיבוש התכנית?

1.קודם כל, מהן היכולות הכלכליות של החייב? וזאת בהתאם למסמכים שהעבירו בבקשה ל"צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון" ולמידע שנאסף בחקירה.
2.מהי ההשכלה, המקצוע והניסיון המקצועי שלו?
מה הגיל שלו?
מהן הוצאות המחיה שלו ושל בני המשפחה שגרים איתו בבית?
מהו מצבו המשפחתי: האם הוא נשוי, רווק, גרושה או חלילה אלמן.
ולסיום, מהו היקף החובות שצבר?

במידה ויעמוד בתנאי תכנית הפירעון כפי שיקבע לו בדיון, בסוף התכנית יזכה החייב בהפטר מוחלט וישתחרר סוף סוף מהחובות שלו.

אם החייבים לא עומדים בתנאי תכנית הפירעון, משך זמן התכנית עלול להתארך.

בדומה לתקופת הביניים, בזמן תכנית הפירעון תדרשו להגיש דוחות תקופתיים של הוצאות והכנסות, אבל במקום להגיש אותם כל חודשיים, צריך להגיש אותם כל שישה חודשים.

איך מתחילים בהגשת הבקשה לחדלות פירעון באופן מקוון?

כדי להתחיל ולמלא את סט הטפסים של הבקשה לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, יכולים החייבים לבחור באחת הדרכים:

להדפיס את סט המסמכים, למלא אותו ידנית ולהגיש אותו לממונה על הליכי חדלות הפירעון או לרשם ההוצאה לפועל (תלוי מה גובה החובות שלהם).
האפשרות השנייה היא להכנס לאתר משרד המשפטים ולמלא את הטופס באופן מקוון.

*שימו לב: היות וטופס מקוון אפשר למעשה למלא רק לאחר תשלום האגרה של 1,600 ש"ח.

הליכי חדלות פירעון – איך מתחילים?

הדבר שצריכים החייבים לעשות הוא לאסוף את כל המסמכים שהם צריכים כדי להגיש את הבקשה ל"צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון". 

עד כמה שאנחנו מבינים לא קיימת שום גמישות בנושא המסמכים; צריך להביא כל אחד מהמסמכים המבוקשים ולא להחסיר כלום, אלא אם אלו יהיו מסמכים שלא רלוונטים אליכם, אחרת זה יכול מאוד לעכב את הליך קבלת הצו לפתיחת הליכים.

פרק 11: איזה מסמכים צריך להשיג ואיפה משיגים אותם?

אז איזה מסמכים צריך להשיג ואיך משיגים אותם?
נתחיל לעבור על הרשימה.

חלק א' – מתייחס לפרטים האישיים של החייבים.
סעיף 1 הוא פשוט פשוט: "צילום תעודת זהות של החייב כולל ספח".
זאת אומרת, החייבים צריכים להביא צילום של תעודת הזהות שלהם, כולל ספח.
אם התעודה שלהם הלכה לאיבוד, הם יכולים לפנות לכל אחת מלשכות משרד הפנים ולקבל במקום תעודת זהות חדשה כולל ספח.
אולי זה לא ברור מספיק, אז נדגיש: הנושא של הספח הוא חשוב, חשוב, חשוב. אם לא מביאים אותו הבקשה לא תטופל.

בסעיף 3 מבקשים להמציא "מסמכי גירושין: תעודת גירושין, הסכם ממון, פסק דין ו/או הסכם לעניין חלוקת רכוש".
הסעיף הזה רלוונטי כמובן רק אם הסטטוס של החייבים הוא גרוש או גרושה.
במקרה ואין לחייבים את מסמכי הגירושין הם יכולים לפנות לבית הדין הרבני או לבית הדין לענייני המשפחה – כדי לקבל אותם.

נעבור אל סעיף 6. "פרטי ת.ז או דרכון של בן הזוג והילדים".
פרטי תעודת הזהות של בן הזוג והילדים אמורים להיות בספח של תעודת הזהות. כמו בסעיף 1, גם כאן, אם אין לחייבים תעודת זהות, הם צריכים לגשת ללשכת משרד הפנים הקרובה לביתם ולהשיג אחת חדשה.
*שימו לב: אם בן הזוג או אחד מהילדים של החייבת נמצא בהליכי חדלות פירעון בעצמו, בהמשך תצטרך החייבת לציין את זה בטופס בקשת יחיד.

חלק ב' – עוסק בפרטים על העיסוק וההכנסות של החייבות
בסעיף 9 מבוקש מהחייבות להשיג מסמכים המעידים על ההכנסות שלהן של בני הזוג שלהן או של הילדים שלהן שגרים איתן.
הן צריכות להביא צילום של טופס 106 האחרון, המרכז את חודשי העבודה האחרונים שבהם הן עבדו וגם תלושי שכר של שלושת החודשים האחרונים.
אם אין להן את המסמכים, הן צריכות לפנות למעסיק שלהן ולקבל אותם ממנו.

סעיף 10, רלוונטי לחייבים, רק אם הם לא עובדים. במצב כזה, הם צריכים להשיג טופס שנקרא "דוח מעסיקים" מהמוסד לביטוח לאומי.
את הדו"ח הם יכולים לקבל בכל אחת מהלשכות של ביטוח לאומי (הם מכירים את הטופס מצויין).

סעיף 11, רלוונטי, רק אם מקור ההכנסה של החייבים, של בני זוג שלהם או הילדים שגרים איתם מגיע מעבודתם או עבודתם כעצמאים.

אם כן, החייבים צריכים להכין את הטפסים הבאים:

– דוח פעילות כספית לשנה האחרונה
– העתקי דיווחים למע"מ ומס הכנסה
– דו"ח מלאי מפורט לתקופה המדוברת
– דו"ח התקשרויות בחוזי עבודה והעתקי החוזים עצמם
– ובמידה והם גם שכירים וגם עצמאים, אתם צריכים לצרף תלושי שכר ואת טופס 106 האחרון.

אם אין להם את המסמכים, הם צריכים לפנות לרואה החשבון או יועץ המס שמנהל את הנהלת החשבונות שלהם, או לפנות בעצמם לרשויות מע"מ ומס הכנסה לקבלת המסמכים.

סעיף 12 מתייחס להכנסות שלא מעיסוק: במקרים שההכנסה שלהם או חלקה מגיעה מקצבאות של המוסד לביטוח לאומי, צריך לפנות אליו כדי לקבל אישור על קבלת הקיצבאות של בני הזוג, או הילדים הגרים עמם. המסמכים, מפרטים את סוג וסכום הקיצבה שהם מקבלים.

דוגמאות ברשימת המסמכים לקיצבאות הנפוצות:

הבטחת הכנסה
קצבת אבטלה
קצבת נפגעי תאונות
קצבת נפגעי עבודה
מענק לידה
קצבה למתנדבים
קצבת אימהות
קצבת ניידות
קצבת נכות כללית
קצבת סיעוד
ויתר הדוגמאות ברשימה.

על כל אחת מהקיצבאות חייבים להכין אישור במידה והחייבים זכאים לה.

סעיף 13 הוא המשך ישיר לסעיף הקודם.
במקרה וההכנסה של החייבים, כולה או חלקה, מתקבלת מתשלומי פנסיה, הם צריכים לצרף לבקשה שלושה תלושי פנסיה אחרונים. במידה והתלושים לא נמצאים אצלם, הם יכולים לפנות בבקשה לגוף שמשלם לכם את הפנסיה, שישלח אליהם את תלושי הפנסיה.

סעיף 14 מתייחס רק למי שיש לו הכנסה מהשכרה של נכסי נדל"ן.
אם יש להם נכס שהם משכירים אותו, צריך לצרף את הסכם השכירות לבקשה.

סעיף 15 מפרט איזה מסמכים צריכים להכין במקרה בו החייבות מקבלות מזונות מבן הזוג שלהן. אם זו הסיטואציה, הן צריכות לצרף לבקשה את פסק הדין שקיבלו בבית המשפט, או לפחות הצהרה שלא ניתן פסק דין ודמי המזונות נקבעו בהסכם הגירושין.

חלק ג' – ההוצאות.
בדיוק כמו שמבקשים לדעת מהן ההכנסות של החייבים, מבקשים להבין מהן ההוצאות של החייבים.
מסיבה זו, בסעיף 11, מבוקש מהחייבים והחייבות להגיש מסמכים שמעידים על ההוצאות שלהם, של בן הזוג שלהם והילדים הגרים עמם.

אלו המסמכים שהם צריכים להגיש:
– שכר דירה, השתתפות בהוצאות מגורים ו/או משכנתא.
– הוצאות טיפול בקטינים מתחת לגיל 3
– צהרונים לקטינים עד גיל 9
– אישור על החזר חובות
– הוצאות לצרכים רפואיים חריגים
– הוצאות תמיכה בילדים שלא גרים איתכם
– מזונות – במידה ואתם גרושים
– או הסעיף שנקרא אחר – כלומר דיווח על הוצאות שלא הוזכרו ברשימה זו.

סעיף 18 מתייחס לכרטיסי האשראי של משק הבית. אם החייבים, בן הזוג שלהם או הילדים שגרים איתם בבית, עשו או עושים שימוש בכרטיס אשראי, הם צריכים להכין את פירוט החיובים של שלושת החודשים האחרונים.

אם אין לחייבות את המסמכים, הן יכולות לפנות לחברת האשראי שלהן ולבקש ממנה תדפיס של פירוט החיובים מ-3 החודשים האחרונים.

חלק ד' – החובות (חלק מאוד מאוד חשוב בהגשת הבקשה).
בסעיף 19, החייבים צריכים להשיג את המסמכים שקשורים לכל אחד מהחובות שלהם ואת הפרוטוקלים מחקירות היכולת שנערכו להם (אם נערכו).
כדי להשיג אותם, כל מה שצריכים לעשות זה להגיע אל לשכת ההוצאה לפועל ולבקש מהם פירוט תיקים עדכני. הם יכולים לבקש בלשכה, העתקים מהפרוטוקולים של חקירות היכולת במידה ונערכו להם כמובן.

חלק ה' – עוסק בתביעות והליכי גביה שהיחיד (כלומר החייבים ) מנהל או מנהלים נגדו.
בסעיף 22 מבוקש מהחייבות לצרף לבקשה העתקים של כתבי בית משפט, החלטות ופסקי דין שנוגעים להליכים משפטיים שננקטו נגדן וטרם נפתחו בעניינם תיקים בהוצאה לפועל.

אם אין להן מסמכים אלו, הן יכולות לפנות לכל בית משפט במקום המגורים שלהן, להציג תעודה מזהה ולבקש העתקים של התביעות שהוגשו נגדן בבתי המשפט.

בסעיף 23 החייבים צריכים גם להגיש:
– העתקי תביעות שהגישו החייבים בחמש השנים האחרונות כנגד אחרים.
– העתקי פסקי דין שהוכרעו לטובתם בחמשת השנים האחרונות.
– תדפיס הוצאה לפועל שמפרט את רשימת התיקים שהם פתחו כזוכים.
– כמובן שרק היו להם תביעות, פסקי דין או תיקים שפתחתם כזוכים, הםצריכים להביא מסמכים בנושאים אלה. גם – במקרה הזה, אם אין להם את המסמכים, הם יכולים לפנות לכל בית משפט או לכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל במקום המגורים שלהם ולקבל את המסמכים.
– אם אף אחד מהנושאים לא רלוונטי אליהם – הם יכולים לעבור הלאה אל החלק הבא בטופס.

חלק ו' עוסק בנכסים שלהם בישראל ומחוץ לישראל
בסעיף 24 הם צריכים להשיג תדפיס מעודכן מרשות המיסים על בעלויות והיסטורית עסקאות נדל"ן, שהיה או נמצא ברשותם, בעשר השנים האחרונות. את המסמך הם משיגים ברשות המיסים – באגף מס שבח.
שימו לב שגם אם לא היו להם עסקאות שקשורות לנדל"ן בעשר השנים האחרונות, הם עדיין חייבים לצרף את המסמך, כדי להוכיח שלא היו להם עסקאות.

בהמשך, בסעיף 25, הם צריכים להביא תדפיס מרשם המשכונות שמעיד על משכונות שרשומות על שמם.

כמובן שחובה לצרף את התדפיס, גם אם אין על שמם משכונות. את התדפיס החייבים יכולים להשיג באינטרנט או לגשת לרשם המשכונות עצמו.

סעיף 26: במידה ויש להם נכס שרשום על השם שלהם, על שם הבן זוג שלהם או על שם הילדים שגרים עמם – במקרה כזה, צריך לצרף לבקשה נסח רישום מהטאבו, או חוזה חכירה מ-מנהל מקרקעי ישראל או אישור מהחברה המשכנת. נסח טאבו אפשר להשיג באינטרנט ואם הנכס לא רשום בטאבו, ניגשים למשרדי מנהל מקרקעי ישראל או משרדי החברה המשכנת – לדוגמא עמידר, עמיגור וכדומה.

סעיף 27, הוא המשך של סעיף 24: על פי סעיף זה, אם היו העברות של נכסי המקרקעין שלהם ב-10 השנים האחרונות, הם צריכים להשיג את הסכמי המכר. במידה והם את הנכסים במתנה, הםצריכים לפנות לרשות המיסים ולבקש מהם העתקים של הדיווח לגבי הנכסים שהועברו.

סעיף 28 רלוונטי כמובן אם יש להם זכויות בחברה בע"מ. אם יש להם זכויות בחברה בע"מ, הם צריכים להגיש בקשה ידנית לרשם החברות ולקבל אישור לגבי החברות שיש לכם בהם זכויות.
גם אישור זה הם צריכים לצרף לבקשה. אגב, אם הם יודעים את שם או שם החברות שהם בעלי מניות בהן, הם  יכולים להוציא את נסח רשם החברות באינטרנט, תמורת תשלום אגרה.

סעיף 29 ו 30 רלוונטים לחייבים, רק אם להם, לבן הזוג שלהם או לילדים שגרים עמם בבית, יש ניירות ערך או מלאי עסקי.
במקרים אלו, הם צריכים להכין מסמכים מתאימים על המלאי העסקי, או לגשת לבנק כדי לקבל אישורים למסחר בניירות ערך.

סעיף 31 עוסק ברכב. כמובן אם יש רכב.
אם יש לחייבות רכב בבית שרשום על שמן או על שם בן הזוג שלהן, או על שם הילדים שגרים איתכם, צריך לצרף את רישיון הרכב לבקשה.

סעיף 38, שעוסק בפירוט של הנכסים הפיננסים, רלוונטי כמעט לכולם.
הרי לכל אחד, לבני הזוג או לילדים שגרים איתו, יש אחד מנכסים אלו: קרנות פנסיה, קופות גמל, חסכונות פיננסיים, פוליסות ביטוח, ביטוח מנהלים, ביטוח חיים, קרנות השתלמות או תוכניות חיסכון עסקיות ואישיות.
אם החייבים עונים על אחד מהקריטריונים האלה, הם חייבים להעביר מסמכים שמאמתים את הנושא.
הם יכולים להירשם באינטרנט לאחד מהשירותים הממשלתיים – הר הביטוח או הר הכסף, ולקבל מהם את הפרטים שרלוונטים להם להגשת הבקשה.

חלק ז' – עוסק בתצהיר ההסתבכות, כפי שמגדירים את המסמך הזה במשרד המשפטים.
את התצהיר החייבים כותבים בעצמם, והוא צריך להסביר למה הם הגיעו למצב של "חדלות פירעון", ומסבירים איך החובות המופיעים בבקשה נוצרו, והם גם מפרטים את המצב הכלכלי שלכם נכון לעכשיו.

חלק ט' והאחרון – מתייחס לטפסים נוספים שצריך למלא כחלק מטופס בקשת היחיד.
– הראשון הוא כתב התחייבות לעמוד בהוראות ההליך.
– הטופס השני הוא כתב ויתור סודיות.
– בשני הטפסים למעשה ממלאים החייבים את הפרטים שלהם בלבד.

שימו לב! כתב ויתור הסודיות וטופס בקשת היחיד, חייבים להיות מאומתים על ידי עורך דין.

 

פרק 12: הגשת בקשת יחיד לצו פתיחת הליכים ודוח על מצבו הכלכלי של היחיד - על פי חוק חדלות פירעון

אחרי שהחייבים את כל המסמכים הנדרשים בפרק 13, נדבר על איך ממלאים את הטופס – בקשת יחיד לצו פתיחת הליכים ודוח על מצבו הכלכלי של היחיד.

נתחיל בחלק א – פרטים אישיים.
בסעיף א.1 אתם ממלאים את הפרטים האישיים שלכם.
תקפידו לרשום במדוייק את מספר תעודת הזהות שלכם וגם תצרפו צילום של התעודה, כולל הספח (כמו שאתם כבר יודעים – גם הספח חשוב מאוד). בנוסף, אם אתם גרושים, צרפו את הסכם הגירושין, הסכם הממון, או אישור אחר בעניין הגירושין, בשלב הזה הם כבר אמורים להיות ברשותכם.

סעיף א.2 מתייחס לפרטים של בן או בת הזוג שלכם. דרך אגב, גם אם אתם חיים בזוגיות עם ידוע או ידועה בציבור, צריך למלא את הפרטים שלהם.

בסעיף א.3 אתם צריכים למלא את פרטי הילדים הקטינים שגרים איתכם בבית, ואם יש לכם ילדים בגירים שאתם מפרנסים אותם, תציינו את הסיבה – למה אתם עדיין מפרנסים אותם.

שימו לב שאתם צריכים לפרט את פרטי הילדים הקטינים שלכם במידה ויש לכם, וגם לציין האם הם מתגוררים איתכם בבית.
ואם אתם מפרנסים ילדים בגירים, כתבו את הפרטים שלהם בטבלה שנקראת "בגירים התלווים ביחיד למחייתם".
אתם צריכים לפרט לגבי כל אחד מהילדים מהו מספר תעודת הזהות שלו, תאריך הלידה, האם הוא גר בבית או לא גר בבית וכו'.

בהמשך הסעיף א.3 – אתם נשאלים האם מתנהל הליך של חדלות פירעון (או פשיטת רגל בשמו הקודם), נגד בן או בת הזוג שלכם, או מישהו מהילדים שלכם. במידה וכן, אתם צריכים לציין את זה בטבלה המצורפת בסוף הסעיף.

נעבור אל חלק ב' שנקרא "עיסוק והכנסות". זאת אומרת, תכלס, ממה אתם מתפרנסים.
בסעיף ב.1 מלאו את הפרטים בטבלה: האם אתם שכירים, עצמאים, מה המקצוע שלכם, שם מקום העבודה וכו' וכו'.
אל תשכחו לציין אם אתם קרובים של בעל העסק שאצלו אתם עובדים.

עכשיו שוב אנחנו זקוקים למסמכים שאספתם קודם. בחלק ב' חשוב מאוד שתצרפו את תלושי השכר של 3 החודשים האחרונים, בהנחה כמובן ואתם שכירים.
אם הייתם או שאתם עדיין עצמאים, הביאו מרואה החשבון או יועץ המס שלכם, דו"ח על פעילות העסק מהשנה האחרונה – שאלו בעצם הדיווחים למע"מ ולמס הכנסה שהגשתם לאחרונה.
אגב, אם קיבלתם משכורת מחברה שהיא בבעלותכם, גם במקרה כזה אתם צריכים להביא תלושי שכר.
במידה ואתם לא מסוגלים לעבוד מסיבה רפואית, או מסיבה אחרת, תכתבו את הסיבה ותצרפו מסמך שיעזור להבין למה אתם לא עובדים.

בהמשך סעיף ב.1 מבקשים מכם לציין האם מעבר למשכורות, מגיעות לכם גם הטבות אחרות כמו בונוסים. אם כן, למטה בטופס, תתארו מדוע קיבלתם את ההטבות.
בנוסף תציינו האם יש לכם איזשהי הכנסה מעיסוק נוסף. זה יכול להיות מלצרות בערב, חלוקת עיתונים, מכירת תכשיטים בעבודת יד, או כל דבר אחר שמכניס לכם כסף.

אחרי שתסיימו לפרט את מקורות ההכנסה האישיים שלכם, מבקשים ממכם להתייחס להכנסות של בני או בנות הזוג שלכם. כמו שהזכרתי קודם, גם ידועים בציבור נחשבים לבני הזוג שלכם.

בסעיף ב.2 אתם צריכים לציין, בין היתר, האם בן הזוג או בת הזוג שלכם עובדים. אם הם לא עובדים, אתם צריכים לצרף אסמכתא מדוע הם לא עובדים. אם הם כן עובדים – סמנו האם הם עצמאים או שכירים וכתבו מה מקצועם ושם מקום העבודה שלהם.

כמובן שאם בני הזוג שלכם לא חייבים כסף לאף אחד, אי אפשר לפגוע בהכנסה שלהם – ולמרות זאת, גם הם צריכים להביא תלושי שכר של 3 החודשים האחרונים.
אם הם עצמאים, הם צריכים להביא בדיוק את אותם מסמכים שדיברתי עליהם לפני רגע בעניין ההכנסה שלכם אם אתם עצמאיים, מקווה שאתם זוכרים.

בהמשך סעיף ב.2 אתם צריכים גם לציין האם לבן או בת הזוג הכנסות נוספות שלא מעיסוק – מעבר לעבודה הרגילה, ולפרט את כל המידע בנושא כמו לדוגמא: האם העיסוק הנוסף הוא כעצמאי, האם הוא כשכיר, מה הכתובת של מיקום העיסוק הנוסף, היקף המשרה ועוד ועוד.

בסעיף ב.3 אתם צריכים לפרט האם לילדים הקטינים שאתם מפרנסים או הילדים הבגירים שגם אותם מסיבה כלשהי אתם מפרנסים – האם יש להם איזשהי הכנסה. במידה וכן, תמלאו את שמם, סכום ההכנסה נטו ואת גילם.

בסעיף ב.4 אתם צריכים לדווח אם לכם, לבני הזוג שלכם, לילדים הקטינים שלכם או לילדים הבגירים שאתם מפרנסים, האם יש למישהו מכם קצבה מהמוסד לביטוח לאומי.
אם התשובה חיובית, אתם צריכים לפרט בטבלה את סוג הקצבה. זו יכולה להיות קצבת שארים, קצבת נכות או כל קצבה אחרת שהביטוח הלאומי משלם לכם.

בהמשך הסעיף מבקשים לדעת האם לתא המשפחתי שלכם יש הכנסה מכל מקום אחר. מה הכוונה? הכנסה יכולה להיות מפנסיה, משכר דירה ואולי מישהו מכם מקבל כספי מזונות ובכלל – מקור הכנסה אפשרי אחר כמו שהסברתי על הנושא קודם.
אז שימו לב שאם אתם מסמנים שאכן יש לכם הכנסה נוספת מכל סוג, אתם חייבים לפרט את כל המידע ולצרף את המסמכים שמאמתים את ההכנסה הזו, זה יכול להיות הסכם שכ"ד, זה יכול להיות אישור תשלום פנסיה שאתם מקבלים, או כל מסמך אחר.

חלק ג' – ההוצאות.
בחלק הזה אתם צריכים לפרט את כל ההוצאות שלכם, של בן או בת הזוג שלכם ושל הילדים הקטינים שלכם. דרך אגב כמו שאתם כבר מבינים, אם אתם מפרנסים ילד בגיר מסיבה כלשהי, גם את ההוצאות שלו צריך לציין.

אז מה בעצם אתם צריכים לפרט בסעיף ג.1 – הוצאות המחייה?
– גובה שכר הדירה או המשכנתא שאתם משלמים בכל חודש (אם יש תשלום כזה כמובן).
– כמה עולה לכם כלכלת הבית בחודש: שזה בעצם קניית אוכל, חומרי ניקוי, שתייה (בקיצור כל מה שאתם קונים בסופר או במכולת).
– עלות החשמל, הטלפון, האינטרנט, הטלפון הנייד, הגז, המים ו-ועד בית.
 – כמה כסף אתם משקיעים על הלבשה בחודש.
– מהי עלות החינוך? זה כולל את בתי הספר, קייטנות וכל דבר אחר שקשור לחינוך.
– ומה עלות הנסיעות שלכם לחודש.

בחלק האחרון בטבלה "הוצאות מיוחדות", אתם צריכים לפרט יש לכם הוצאות מיוחדות כלשהן, זה יכול להיות לצרכים מיוחדים, הוצאות נסיעה שהמעביד שלכם לא משלם, או תשלומי מזונות שאתם מחוייבים בהם.

שימו לב שלגבי כל ההוצאות החודשיות חוץ מההוצאות על כלכלת הבית, צריך לצרף אסמכתאות. תזכרו מה למדנו בחלק הקודם לגבי איסוף המסמכים, כאן אנחנו מדברים כמובן על מסמכים כמו חוזה שכר דירה או משכנתא, חשבונות ארנונה מהעירייה, מחברת הסלולר וכן הלאה וכן הלאה.

סעיף ג.2 נקרא הוצאות בכרטיסי חיוב.
בסעיף הזה אתם צריכים לכתוב את פרטי כרטיס האשראי שלכם או של בני הזוג שלכם.
על כל כרטיס צריך לפרט בעמודה נפרדת ולציין בו שם את בעל הכרטיס, באיזה חשבון בנק מחוייב הכרטיס וכל פרט אחר הנוגע לכל כרטיס וכרטיס.
כמובן שאתם ממלאים את סעיף ג.2 רק אם לכם או לבני הזוג שלכם יש כרטיס חיוב.
אם לא, בתחילת הטופס בצד שמאל, ציינו "לא אין לנו כרטיסי אשראי".

והגענו לחלק ד' – החובות שלכם.

הסעיף הראשון בחלק זה סעיף ד.1 נקרא "פירוט החובות" ובו אתם צריכים להציג את פירוט הנושים שלכם – ז"א למי אתם חייבים כסף.
אתם צריכים לפרט כמה שיותר פרטים לגבי כל נושה ונושה.

איך ממלאים את החלק הזה בצורה נכונה? שימו לב:
שלב 1:
גשו לסניף הקרוב אליכם של רשות האכיפה והגבייה (כלומר ההוצאה לפועל) ובקשו מסמך הנקרא "סריקת תיקים". ברשימה זו יופיעו כל התיקים הפתוחים נגדכם בהוצאה לפועל. כתבי התביעות מבתי המשפט שעוד לא נפתחו בעניינם תיק הוצל"פ, אפשר לקבל בכל בית משפט.

שלב 2: רכזו לעצמכם על דף ברשימה אחת את כל הנושים שאתם חייבים להם כסף.

שלב 3: אחרי שתבינו לכמה נושים אתם חייבים כסף, תדפיסו את העמוד בו מופיע סעיף ד.1 כמספר הנושים. למה? כי לכל נושה צריך למלא דף נפרד.
במידה ובחרתם למלא את הטופס בצורה מקוונת, זכרו שעליכם לפתוח לכל חוב טבלה נפרדת.

שלב 4: ממלאים את הפרטים של החוב – ועוד פעם אני מזכיר – נציין כל חוב בדף נפרד.
מילוי הפרטים עצמם בטופס הוא די פשוט (רוב המידע שאתם זקוקים לו, כתוב במסמך סריקת תיקים שקיבלתם בהוצאה לפועל). מציינים את שם הנושה במשבצת "מזהה נושה", מתחתיו את מספר תעודת הזהות שלו, או מספר הח.פ אם זו חברה בע"מ

בהמשך העמוד סמנו האם החוב קיים או עתיד להיווצר, מהו מקור החוב, ומהו סוג הנושה: כלומר האם זה בנק, עירייה וכדומה.
ציינו את מאפיין החוב, ז"א האם זה חוב שלכם לגוף פרטי, האם זו ערבות שנתתם, האם חוב אישי לקרוב משפחה, או כסף שאתם חייבים למעסיק שלכם. וכמובן כמובן אל תשכחו לכתוב מהו סכום החוב ביום שהוא נוצר.
בהמשך פרטו מתי נוצר החוב, מה הסכום שלו כיום ובאיזה סטטוס משפטי הוא נמצא: הכוונה היא האם יש תביעה בבית משפט? האם כבר יש פסק דין? האם יש תיק הוצאה לפועל? וכו' וכו'.

שימו לב שאם הנושה מיוצג על ידי עורך דין, אתם צריכים לכתוב בסוף העמוד את הפרטים של עורך הדין שלו – ובנוסף ממה החוב נוצר והאם יש משהו שמשועבד אל מול החוב.

כמו שהסברנו קודם, את שלב 4 מכינים לכל חוב וחוב בנפרד.

סעיף ד.2 נקרא – ערבויות שנתן היחיד.
הכוונה היא שאם חס ושלום חלק מהחובות שלכם או כולם, נובעים מכך שנתתם ערבות, בחלק זה של הבקשה אתם מתבקשים למסור את הפרטים הנוגעים לערבות.
אז קודם כל בתחילת העמוד אנחנו נשאלים האם יש בכלל ערבויות שנתנו? אם התשובה היא לא, אתם כמובן מסמנים "לא" וכל העמוד הזה הופך ללא רלוונטי לגביכם ואתם יכולים להמשיך הלאה אל הסעיפים הבאים.
אם כן נתתם ערבות למישהו, מלאו את הטופס כך:
קודם כל כתבו שם הגורם שערבתם לו: בנק לדוגמא, וציינו מה מס' ת.ז או מס' החברה שלו. אם אתם יודעים כמובן.
בהמשך תעתיקו את מס' החוב מרשימת החובות ואת הסיבה לערבות.
ולסיום מלאו את פרטי הנערב, ז"א הגורם שביקש מאיתנו לחתום עבורו ערבות כולל מס' ת.ז שלו, שמו הפרטי ושם משפחתו, הכתובת שלו ולאיזה סכום במקור ערבנו לו.

נתקדם אל חלק ה' שנקרא "תביעות והליכי גביה שהיחיד מנהל או מנהלים נגדו".
בסעיף ה.1 מבקשים לדעת אם ב-7 שנים האחרונות ניהלתם הליך פשיטת רגל. אם התשובה שלילית סמנו לא ודלגו אל סעיף ה.2.

אם סעיף ה.1 כן רלוונטי עבורכם וכן הייתם בהליכי "חדלות פירעון" בעבר, ציינו האם בסופם הייתה הכרזה על פשיטת רגל (שהוא השם הקודם של ההליכים).
כתבו את מס' התיק בכונס הרשמי, באיזה בית משפט התנהלו ההליכים, ומדוע התיק נסגר בסופו של דבר ובאיזה תאריך.
דרך אגב, גם אם התנהלו בעבר 2 הליכים שונים של פשיטת רגל, יש מקום בטופס למטה למלא פרטים של עוד תיק במידה והתנהל.

סעיף ה.2 מתיחס להליכי הוצאה לפועל.
מה בעצם מבקשים ממכם בסעיף הזה?
בתור התחלה, אתם צריכים לסמן במשבצת המתאימה האם נערכו לכם חקירות יכולת בהוצאה לפועל? האם היה לכם או יש עדיין איחוד תיקים? ומהו סכום התשלום החודשי שנקבע לכם בהוצאה לפועל?

בהמשך שואלים אתכם האם ניתנו נגדכם פסקי דין בבית משפט, וטרם נפתחו בעניינם תיקי הוצאה לפועל – או אפילו אם יש תביעה בבית משפט נגדכם ועדיין לא ניתן פסק דין.
אם התשובה חיובית בעניין חוב אחד או יותר, מלאו את הפרטים המבוקשים: את מס' התיק, שם התובע, שם בית המשפט, ובנוסף אם קיבלתם פסק דין – באיזה תאריך הוא התקבל.

עברנו אל סעיף ה.3 שנקרא "תביעות שהיחיד הגיש".

הסעיף רלוונטי לכם רק במקרה שתבעתם מישהו בבית משפט או בהוצאה לפועל – במידה ולא זה ולא זה, תמשיכו הלאה אל החלק הבא בטופס.

במידה וכן תבעתם מישהו אחד או יותר, אתם צריכים להתייחס לכל תביעה בנפרד ולמסור את שם הנתבע, מס' התיק בבית המשפט, מהות ההליך – כלומר למה תבעתם, האם קיבלתם פסק דין, ואם כן, האם פתחתם תיק בהוצאה לפועל כנגד הגורם שחייב לכם וכמובן מה מס' התיק.

ו…הגענו אל חלק ו, שנקרא נכסים בישראל ומחוץ לישראל – והוא חלק ארוך יחסית לשאר החלקים בטופס.
בסעיף הראשון, ו.1, שואלים האם לכם כמגישי הבקשה או לבני הזוג שלכם, או לילדים הקטינים שלכם, או לילדים הבגירים שאתם תומכים בהם – האם יש להם נכס מקרקעין כמו לדוגמא: דירה, שטח אדמה וכו'. אם אין לכם נכס כלשהו נכון ליום הגשת הבקשה, אתם יכולים לעבור כבר עכשיו אל הסעיף הבא.

אם יש לכם נכס אז אתם צריכים לסמן את סוג הנכס (קרקע, דירה וכדומה), אתם צריכים לסמן מי בעלי הנכס, מה סוג הבעלות – כלומר האם יש רק הערת אזהרה או האם יש בעלות (טאבו), מה החלק שלכם באחוזים בנכס, ומי עוד בעלים בנכס?

בהמשך אתם צריכים לכתוב פרטים מזהים בעניין הנכס: גוש, חלקה, תת חלקה וכו' – את הפרטים תלמדו מטופס היסטוריית נדל"ן, שדיברנו עליו ברשימת המסמכים שצריך לאסוף, וכבר אמור להיות אצלכם בשלב הזה.
דרך אגב, אם יש שעבוד לנכס כמו משכנתא – אתם צריכים לסמן את זה בטופס במקום המתאים.

בהמשך סעיף ו.1 אתם צריכים לפרט את השעבודים שלכם לנכסי מקרקעין, אם יש. כמובן שאם אין לכם שיעבודים – החלק הזה הזה לא רלוונטי עבורכם.

בדומה לחלק החובות, אם יש לכם נכס משעובד או מעוקל, אתם צריכים להדפיס את העמוד הזה כמספר השיעבודים או העיקולים על הנכס.
כשתמלאו את הטפסים, תקפידו לרשום את פרטי הנכס: גוש, חלקה ותת חלקה, ותסמנו בעיגול האם מדובר במשכנתא או הערת אזהרה לטובת מישהו או סתם עיקול. לסיום, תציינו לגבי כל אחד מהשיעבודים את השם של הנושה, הכתובת שלו ושנת היצירה של השיעבוד או העיקול.

סעיף ו.2 מתייחס לנכסי מקרקעין שהעוברו.
בעצם בסעיף הזה, אתם צריכים לדווח על נכסי מקרקעין כמו קרקע, דירה, חנות מחסן וכו' שהעברתם לאחרים בשבע השנים האחרונות. גם אם זו הייתה מכירה רגילה וגם אם נתתם את הנכס במתנה.
עוד פעם, אם לא העברתם אף נכס, אתם יכולים לעבור הלאה ולדלג על סעיף זה שלא נוגע אליכם כמובן.

אם כן מכרתם נכס, או העברתם במתנה נכס, בשבע השנים האחרונות, אתם או מישהו מהתא המשפחתי שלכם. מלאו בטופס את כל הפרטים: מס' הגוש, חלקה, תת חלקה, כתובת, מס' ת.ז או מס' הח.פ של המקבל והכתובת שלו. וסמנו האם זה שקיבל את הנכס קרוב משפחה שלכם. כתבו כמה כסף התקבל וכמובן מהו תאריך ההעברה של הנכס. לדיווח הזה אתם צריכים לצרף נוסח טאבו של הנכס שהועבר, שאפשר להוציא באינטרנט.

סעיף ו.3 מתייחס למניות וזכויות שלכם בתאגיד.
הגעתם לסעיף שיחסית קל למלא, אתם צריכים לענות בו על השאלה האם אתם או בן/בת הזוג שלכם או ילד בגיר שלכם שאתם מפרנסים או ילדיכם הקטינים, בעלי מניות בחברה בעירבון מוגבל.

התשובה חיובית? אם כן פרטו את שם החברה, מספר הח.פ של החברה וכמה אחוזים יש לכם או למשפחה שלכם בה. ציינו מי מכם בעלי המניות והאם אתם עובדים בחברה ובאיזה תפקיד, אם יש יותר מחברה אחת שקשורה אליכם יש מקום בטופס למילוי פרטים נוספים של חברה נוספת.

אין לכם מניות בחברה? החלק הזה לא רלוונטי לכם ואין צורך שתמלאו אותו.

סעיף ו.4 עוסק בניירות ערך.
הסיכוי שיש לכם ניירות ערך במצבכם, נמוך מאוד, אני יודע. אבל מה לעשות זה סעיף שצריך למלא כחלק מהבקשה.
אם אין לכם ניירות ערך – כמובן שאתם יכולים לדלג על החלק הזה.

אם יש לכם ניירות ערך, שלכם או של מישהו מהתא המשפחתי, אתם צריכים למלא את כל הפרטים הנוגעים לנייר הערך בסעיף ו.4.

סעיף ו.5 מתייחס למלאי עסקי.
אם היה לכם עסק ונשאר לכם איזשהו מלאי, סמנו בראש העמוד כן. אחרי זה, פרטו את סוג המלאי שיש ברשותיכם. אם אין לכם מלאי עסקי, סמנו בראש הדף "לא" ותמשיכו הלאה אל הסעיף הבא.

ב-ו.6 מתייחס לכלי רכב שברשותכם.
בעצם מבקשים ממכם לדווח האם יש לכם או למישהו מהתא המשפחתי שלכם, בעלות על רכב אחד או יותר. במידה והתשובה חיובית, מלאו את הטופס כך:
1.מס' הרישוי של הרכב.
2.שנת הייצור של הרכב.
3.שם היצרן
4.מי רשום כבעלים.
5.האם יש שיעבוד לרכב והאם השיעבוד הוא לטובת איזה שהוא חוב שדיווחתם עליו ברשימת החובות.

אין לכם רכב? מוזמנים לעבור אל סעיף הבא.

דרך אגב בסעיף ו.7 אתם צריכים למלא פרטים על רכב שלא בבעלותיכם אבל אתם נוהגים בו, לדוגמא רכב מהעבודה, רכב של חבר או בן משפחה וכדומה.

בסעיף ו.8 אתם צריכים לדווח על דברי ערך שיש לכם.
מה שנקרא.. הלוואי שהיה לכם!

אבל אם בכל זאת יש לכם תמונות יקרות מאוד, תכשיטים יקרים או כל דבר ש-שווה הרבה כסף זה הסעיף בו אתם צריכים לדווח עליו.

בהמשך, בסעיף ו.9, דווחו האם יש לכם זכויות מכל סוג שהוא, כמו כספים ממזונות, זכות על פטנט רשום ועוד.

ו.10 מתייחס לנכסים וזכויות שהועברו.
זוכרים שבסעיף ו.2 הייתם צריכים לדווח אם העברתם ב-7 השנים האחרונות זכויות מקרקעין? אוקיי, אז בסעיף ו.10 אתם צריכים לפרט האם העברתם ב-7 השנים האחרונות זכויות מסוג אחר – ומכל סוג.
אם העברתם זכויות מסויימות, ציינו אילו זכויות, באיזה תאריך העברתם ומה הסכום הכספי שקיבלתם.

בסעיף ו.11 תדווחו אם העברתם חשבון בנק למישהו אחר.

לא העברתם? קדימה, התקדמו הלאה.

סעיף ו.11.א מתייחס לחשבונות בנק.
אם יש לכם או למישהו מהתא המשפחתי שלכם חשבון בנק, צרפו דף חשבון של החודש האחרון.
אם יש לכם יותר מחשבון בנק אחד, פרטו על כל חשבון בנפרד את שם הבנק, שם הסניף, מס' החשבון, שם הבעלים, האם עוד למישהו זכויות חתימה בחשבון והאם יש לכם במקרה כספת.

סעיף ו.11.ב עוסק בזכויות חתימה ויפויי כוח.
מה מבקשים ממכם לפרט כאן? מאוד פשוט. אם יש לכם זכות חתימה או יפוי כוח בחשבונות אחרים, אתם צריכים לפרט לגבי כל חשבון כזה את שם הבנק, שם הסניף, מס' החשבון, סוג החשבון, שם מלא שלכם ושל נותן יפוי הכוח ומס' תעודת הזהות או הח.פ המלא שלו.

ו.11.ג מתייחס לחשבונות בנק שנסגרו בשנתיים האחרונות.
כחלק מהבקשה לפרט חשבונות בנק קיימים, אתם מתבקשים לפרט האם לכם או לבני הזוג שלכם היו חשבונות בנק שנסגרו בשנתיים האחרונות.
במידה והתשובה חיובית, אתם צריכים לפרט לגבי כל חשבון את שם הבנק, שם הסניף, מס' החשבון, מי מכם היה בעל החשבון ובאיזה תאריך הוא נסגר.

בהמשך לכך, בסעיף ו.11.ד, שואלים אתכם שוב האם יש לכם כספת ואיפה היא נמצאת.

 

ו.11.ה. מתייחס לנכסים פיננסים.
אם לכם כמגישי הבקשה או לבני הזוג שלכם יש קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, ביטוח חיים, קופת גמל, קרן השתלמות או תוכנית חסכון מכל סוג שהוא, אתם צריכים לפרט כל נכס מהסוג הנ"ל. זה כולל את סוג הזכות או הביטוח, מס' הפוליסה, שם החברה אצלה נמצא הכסף וכן הלאה.

אנחנו מתקרבים לסיום. והגענו אל אחד החלקים החשובים ביותר ב-בקשת היחיד לפתיחת הליכים- חלק ז', שנקרא תצהיר הסתבכות, כבר הזכרתי אותו מקודם בכמה מילים.

תצהיר הסתבכות הוא בעצם דף נפרד שאתם מגישים בנוסף לבקשה.
במסמך, שאותו אתם כותבים בכתב ידכם, או מדפיסים במחשב, אתם צריכים לפרט את הסיבות להסתבכות הכלכלית שלכם, להתייחס לחובות כמו שפירטתם אותם בחלק של החובות ולחתום עליו בסופו.
בנוסף, אם אתם או הקרובים לכם כמו אח, הורה, שותף עסקי, נמצאים גם כן בהליך דומה של "חדלות פירעון", כתבו בתצהיר ההסתבכות את השם שלו, סוג הקרבה ואם יש לכם את תעודת הזהות שלו ואת וכתובת המגורים שלו.
גם לשיעור הזה מצורף פורמט של תצהיר הסתבכות מתוך בו אתם יכולים להשתמש כדי לכתוב את תצהיר ההסתבכות. כמובן שהצהיר צריך להיות מאומת על ידי עורך דין.

החלק הבא – חלק ח' נקרא מידע אישי ורגיש.
אם אתם כממלאי הבקשה חושבים שחלקים מסויימים מהבקשה כוללים מידע רגיש ואישי שלכם, אתם יכולים לבקש שחלקים אלו לא ימסרו לנושים.
זכותכם, לסמן את הסעיפים האלו ולבקש לא להעביר אותם לנושים ולנמק למה בעצם אתם מבקשים את זה.
המידע שתבקשו להגן עליו לא יעבור לנושים, אלא אם כן הממונה על ההליך במשרד המשפטים או רשם ההוצאה לפועל בהליך – יחשבו אחרת.

חלק ט' נקרא צרופות ואישור הטופס.
בחלק זה אתם צריכים למלא 2 טפסים, שאחד מהם גם צריך להיות חתום ומאומת על ידי עורך דין (עוד אדבר שוב, על איך משיגים את חתימת העורך דין).
הטופס הראשון הוא "כתב ויתור על סודיות" והטופס השני נקרא "התחייבות החייב עם הינתן צו לפתיחת הליכים".

שימו לב שבחלק ט' יש גם שאלון קצר שאתם צריכים והוא כולל מילוי פרטים אישיים כמו שם, כתובת, מס' ת.ז, סך סכום החובות, מספר הנושים, שם בן/בת הזוג, האם אתם עובדים או לא עובדים, כמה ילדים אתם מפרנסים, האם הגשתם פעם בקשה לפשיטת רגל וכן הלאה.

בעמוד השני של חלק ט' אתם צריכים להחתים עורך דין על על הבקשה כולה.

אז איך עושים את זה?.
פשוט מאוד. קודם כל, אתם יכולים לפנות לכל עורך דין כדי שיאמת את החתימות שלכם. לחילופין אתם יכולים לגשת לכל אחד מבתי המשפט בישראל, שם לרוב, נמצא בתורנות, עורך דין שמאמת חתימות בסכום סביר מאוד.

חלק ג' - שגרה
פרק 13: מילוי דו"ח הכנסות והוצאות

בשיעור האחרון לקורס, נלמד איך בדיוק אתם צריכים למלא אותו והיכן מגישים אותו.

אם סכום החובות שלכם הוא עד 150,000 ש"ח, וההליכים שלכם מתנהלים בהוצאה לפועל, אתם מגישים את הדוחות בכל חודשיים לנאמן שאחראי על ההליכים שלכם.

אם סכום החובות שלכם הוא יותר מ-150,000 שקלים, וההליכים שלכם מתנהלים אצל הממונה על הליכי חדלות פירעון, הדוחות מוגשים במשרדי הממונה או ישירות לנאמן.
דרך נוספת היא להגיש אותם בצורה מקוונת באתר הממונה או באתר ההוצאה לפועל.
את הדו"ח אתם צריכים להגיש כל חודשיים עד להחלטה בעניין הצו לשיקום כלכלי, ומצרפים קבלות על ההכנסות וההוצאות שלכם כמו ארנונה, שכר דירה, דפי בנק וכל סעיף אחר שמופתיע בדו"ח.

אחרי שתקבלו את הצו לשיקום כלכלי, תצטרכו להגיש את הדו"ח כל שישה חודשים, ותצטרכו לצרף אליו רק תלושי שכר ודפי חשבון בנק.

פשוט מאוד למלא את הדו"ח, רק צריך להקפיד לצרף את כל האסמכתאות שמבקשים ממכם בכל שלב ושלב.

בהצלחה!

תפריט נגישות