הליך פשיטת רגל או... הליך חדלות פירעון?

הליכי פשיטת רגל, הנקראים כיום הליכי חדלות פירעון, הם מס' הליכים משפטיים, שבמהלכם מחזירים חלק מיתרת החובות, ובסופם מקבלים הפטר מוחלט מהחובות ופותחים דף חדש בחיים הכלכליים.

הליך פְּשִׁיטַת רֶגֶל/חדלות פירעון, הוא הליך משפטי שעשרות אלפי ישראלים עוברים בשנה. הבעיה היא שעד היום, הדרך היחידה לצאת מהסתבוכת הכלכלית הייתה בעזרת עורך דין. כיום, בזכות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש מ-2019, יכול כל אחד לעבור את הליך פשיטת רגל בעצמו, בקלות, דרך האינטרנט. 

שימו לב: המידע הוא לא ייעוץ משפטי. 

 

פשיטת רגל

פְּשִׁיטַת רֶגֶל היא הליך משפטי שיכול להכריז על אדם או עסק כפושט רגל. משמעות הדבר היא שהחייבים אינם מסוגלים לשלם את חובותיהם, והם מבקשים מבית המשפט להכריז עליהם כחדלי פירעון.

מי אחראי על פשיטות רגל?

עד ליום שינוי הפקודה, הגוף הרשמי שאחראי על פשיטות הרגל היה הכונס  הרשמי. כיום, שונה שמו והוא נקרא הממונה על הליכי חדלות פירעון.

הגדרות

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מגדיר פשיטת רגל כמצב שבו אדם או עסק אינם מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם החובותיות. החוק קובע שני סוגים של פשיטת רגל:

  • פשיטת רגל של יחיד – אדם פרטי שהכנסותיו אינן מספיקות כדי לכסות את חובותיו.
  • פשיטת רגל של תאגיד – עסק או ארגון שהכנסותיו אינן מספיקות כדי לכסות את חובותיו.

חובות אגב, לרוב יצטברו לאחר הגשת בקשות לפתיחת תיקים באחת מלשכות הוצאה לפועל. ואיפה משלמים את אותם חובות של תיקי פשר? המרכז לגביית קנסות – הוא אחד מהם.

סוגים של פשיטת רגל

החוק קובע שני סוגים של פשיטת רגל:

  • פְּשִׁיטַת רֶגֶל מרצון – הליך שבו החייב מבקש מבית המשפט להכריז עליו כפושט רגל.
  • פשיטת רגל של נושים – הליך שבו נושים של החייב מגישים בקשה לבית המשפט להכריז עליו כפושט רגל.

ההליכים המשפטיים

הליכי פשיטת רגל מתחילים בהגשת בקשה לבית המשפט. לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט ממנה נאמן לחייב. הנאמן הוא האחראי על ניהול נכסי החייב, ועל פירעון החובות לנושים.

הליכי פשיטת רגל יכולים להסתיים בין היתר, באחד מהאופנים הבאים:

  • הפטר – בית המשפט מכריז על החייב כפושט רגל, ומורה על מחיקת כל החובות שלו.
  • הסדר נושים – החייב וחלק מהנושים מגיעים להסכם פשרה, לפיו החייב יחזיר חלק מהחובות.
  • פירוק נכסים – בית המשפט מורה על מכירת נכסי החייב, ועל פירעון החובות מהתמורה.

השלכות של פשיטת רגל

פְּשִׁיטַת רֶגֶל יכולה להוביל להשלכות משמעותיות על חיי החייב, הן כלכליות והן חברתיות. השלכות אלה כוללות:

  • פגיעה ביכולת של החייב לקבל אשראי
  • פגיעה בדירוג האשראי של החייב
  • קשיים בניהול חשבון בנק
  • איסור על קבלת רישיונות מסוימים
  • סטיגמה חברתית

הצעות לשיפור החוק הישראלי בנושא פשיטת רגל

ישנן מספר הצעות לשיפור שצריך לדעתנו בחוק הישראלי בנושא פשיטת רגל. הנה 2 מהן:

  • הקלה על הליכי פשיטת רגל – הצעות אלה נועדו להפוך את הליכי פשיטת רגל, כל תיק ותיק פשר, לנגישים יותר עבור אנשים פרטיים ועסקים קטנים.
  • הגנה על החייבים – הצעות אלה נועדו להגביל את הנזק הכלכלי והחברתי שנגרם לחייבים בעקבות פשיטת רגל.
איך בודקים תיקי פשר?
כל תיק ותיק אפשר לבדוק דרך אתר ממו נט, שהוא אתר ממשלתי העוקב אחרי תיקי פשר.

השלכות של פשיטת רגל בישראל

פשיטת רגל יכולה להוביל להשלכות משמעותיות על חיי החייב, הנושים, והכלכלה הישראלית.

השלכות על החייבים

פְּשִׁיטַת רֶגֶל יכולה להוביל להשלכות משמעותיות על חיי החייב, בגלל אותם (תיקי פשר) הן כלכליות והן חברתיות. ההשלכות הכלכליות כוללות:

  • פגיעה ביכולת של החייב לקבל אשראי – פשיטת רגל יכולה להקשות על החייב לקבל אשראי בעתיד.
  • פגיעה בדירוג האשראי של החייב – פשיטת רגל יכולה להוריד את דירוג האשראי של החייב, מה שיכול להקשות עליו להשיג הלוואות או כרטיסי אשראי.
  • קשיים בניהול חשבון בנק – נושים של חייב יכולים לעצור את החשבון הבנק שלו.
  • איסור על קבלת רישיונות מסוימים – פשיטת רגל יכולה להוביל לאיסור על קבלת רישיונות מסוימים, כגון רישיון נהיגה או רישיון עיסוק.
  • סטיגמה חברתית – פשיטת רגל יכולה להוביל לסטיגמה חברתית, מה שיכול להקשות על החייב להשתלב בחברה.

ההשלכות החברתיות כוללות:

  • ירידה בביטחון העצמי – פשיטת רגל יכולה להוביל לירידה בביטחון העצמי של החייב.
  • קשיים ביצירת קשרים חברתיים – פשיטת רגל יכולה להקשות על החייב ליצור קשרים חברתיים.
  • קשיים בחיי המשפחה – פשיטת רגל יכולה להוביל לקשיים בחיי המשפחה של החייב.

השלכות על הנושים

פשיטת רגל יכולה להוביל להפסדים כספיים עבור הנושים. הנושים עלולים לקבל רק חלק מהחובות שלהם, או לא לקבל דבר.

השלכות על הכלכלה הישראלית

פְּשִׁיטַת רֶגֶל יכולה להוביל להשלכות שליליות על הכלכלה הישראלית. פשיטות רגל עלולות להוביל לירידה בהכנסות המדינה, לעלייה באבטלה, ולירידה בפעילות הכלכלית.

תיק פשר כזה או אחר יכול לגרום להשלכות

יש לנו מספר הצעות לשיפור ההשלכות של פשיטת רגל בישראל. הצעות אלה כוללות:

  • הקלה על הליכי פשיטת רגל – הצעות אלה נועדו להפוך את הליכי פשיטת רגל לנגישים יותר עבור אנשים פרטיים ועסקים קטנים.
  • הגנה על החייבים – הצעות אלה נועדו להגביל את הנזק הכלכלי והחברתי שנגרם לחייבים בעקבות פשיטת רגל.
  • חינוך פיננסי – חינוך פיננסי יכול לסייע לאנשים להימנע מפשיטת רגל.

גורמים לפשיטת רגל בישראל

פְּשִׁיטַת רֶגֶל (הפקודה) היא מצב שבו אדם או עסק אינם מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם החובותיות. בישראל, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), קובע שני סוגים של פשיטת רגל: פשיטת רגל של יחיד ופשיטת רגל של תאגיד.

ישנם גורמים רבים שיכולים להוביל לפשיטת רגל, הן לאנשים פרטיים והן לעסקים. גורמים אלה כוללים:

משברים כלכליים – משברים כלכליים יכולים להוביל לעלייה בשיעורי האבטלה, לירידה בהכנסות, ולעלייה במחירים. כל אלה יכולים להקשות על אנשים פרטיים ועסקים לעמוד בהתחייבויותיהם החובותיות.
כישלונות עסקיים – עסקים עלולים לפשוט רגל מסיבות שונות, כגון תחרות מוגברת, שינויים בשוק, או ניהול לקוי.
אירועי חיים לא צפויים – אירועים חיים לא צפויים, כגון מחלה, אובדן עבודה, או גירושין, יכולים להוביל לקשיים כלכליים שיכולים להוביל לפשיטת רגל.

משברים כלכליים

משברים כלכליים הם אחד הגורמים העיקריים לפשיטת רגל. משברים כלכליים יכולים להוביל לעלייה בשיעורי האבטלה, לירידה בהכנסות, ולעלייה במחירים. כל אלה יכולים להקשות על אנשים פרטיים ועסקים לעמוד בהתחייבויותיהם החובותיות.

לדוגמה, המשבר הכלכלי העולמי של 2008 הוביל לעלייה חדה בשיעורי פשיטת הרגל במדינות רבות בעולם, כולל בישראל.

כישלונות עסקיים

כישלונות עסקיים הם גורם נוסף לפשיטת רגל. עסקים עלולים לפשוט רגל מסיבות שונות, כגון תחרות מוגברת, שינויים בשוק, או ניהול לקוי.

לדוגמה, עסק קטן שנתקל בתחרות מוגברת מחברות גדולות יותר עלול להיכנס לקשיים כלכליים ולהוביל לפשיטת רגל.

אירועי חיים לא צפויים

אירועי חיים לא צפויים יכולים גם להוביל לפשיטת רגל. אירועים אלה יכולים להוביל לקשיים כלכליים שיכולים להוביל לפשיטת רגל.

לדוגמה, אדם פרטי שאיבד את עבודתו או עבר תאונה קשה עלול להיכנס לקשיים כלכליים ולהוביל לפשיטת רגל.

פושטי רגל בתחומים שונים

פשיטת רגל היא מצב שבו אדם או עסק אינם מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם החובותיות. בישראל, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, קובע שני סוגים של פשיטת רגל, על פי פקודה שנוסחה בקפידה: פשיטת רגל של יחיד ופשיטת רגל של תאגיד.

החוק הישראלי אינו מבחין בין פשיטות רגל של אנשים פרטיים לבין פשיטות רגל של עסקים. עם זאת, ישנם מספר תחומים ספציפיים שבהם פשיטות רגל הן נפוצות יותר.

פשיטות רגל של חברות היי-טק

ישראל היא מעצמת היי-טק עולמית, אך גם בתחום זה ישנם מקרים של פשיטות רגל. פשיטות רגל של חברות היי-טק יכולות לנבוע ממספר גורמים, כגון:

  • תחרות מוגברת – תחום ההייטק הוא תחום תחרותי מאוד, וחברות רבות מתקשות להתמודד עם התחרות.
  • שינויים טכנולוגיים – שינויים טכנולוגיים יכולים להוביל לכך שחברות מסוימות יהיו לא רלוונטיות יותר.
  • כישלון מוצרים או שירותים – חברות רבות מתקשות להצליח עם מוצריהן או שירותיהן, מה שעלול להוביל לפשיטת רגל.

פשיטות רגל של עסקים קטנים

עסקים קטנים הם בעלי סיכון גבוה יותר לפשיטת רגל מאשר עסקים גדולים. פשיטות רגל של עסקים קטנים יכולות לנבוע ממספר גורמים, כגון:

  • בעיות תזרימי מזומנים – עסקים קטנים רבים מתקשים לנהל את תזרימי המזומנים שלהם, מה שעלול להוביל לקשיים כלכליים.
  • התחרות מצד עסקים גדולים – עסקים גדולים יכולים להציע מחירים נמוכים יותר או שירותים טובים יותר מעסקים קטנים, מה שיכול להוביל לירידה במכירות של העסקים הקטנים.
  • קשיים עסקיים – עסקים קטנים עלולים להתקשות להתמודד עם קשיים עסקיים, כגון שינויים בשוק או פגיעה כלכלית.

היקף פשיטות הרגל בישראל

על פי נתוני הממונה על הליכי חדלות פירעון בישראל, בשנת 2023 נפתחו בישראל 10,500 תיקים חדשים של פשיטת רגל. מדובר בעלייה של כ-5% לעומת שנת 2022.

הגורמים העיקריים לפשיטות רגל בישראל הם:

  • אובדן מקום עבודה: אובדן מקום עבודה הוא הגורם העיקרי לפשיטות רגל בישראל. כאשר אדם מאבד את מקור ההכנסה העיקרי שלו, הוא עלול להיכנס לקשיים כלכליים.
  • מחלות ותאונות: מחלות ותאונות יכולות להוביל לירידה בהכנסות או להפסקה מוחלטת של העבודה.
  • גידול בהוצאות: גידול בהוצאות, כגון עלויות חינוך, בריאות או מגורים, יכול להוביל לקשיים כלכליים.
  • התנהלות כלכלית לא נכונה: התנהלות כלכלית לא נכונה, כגון צבירת חובות מיותרים או הוצאות רבות על מותרות, יכולה להוביל לפשיטת רגל.

חשוב לציין כי פשיטת רגל היא פתרון קיצוני, ויש לבחור בה רק לאחר שנשקלו כל האפשרויות האחרות.

להלן פירוט של הגורמים העיקריים לפשיטות רגל בישראל:

אובדן מקום עבודה: אובדן מקום עבודה הוא הגורם העיקרי לפשיטות רגל בישראל. כאשר אדם מאבד את מקור ההכנסה העיקרי שלו, הוא עלול להיכנס לקשיים כלכליים. קשיים אלו יכולים להוביל לירידה בהכנסות, לגירעון בתקציב, ולקשיים בהתמודדות עם חובות.

מחלות ותאונות: מחלות ותאונות יכולות להוביל לירידה בהכנסות או להפסקה מוחלטת של העבודה. אדם שנמצא בחופשת מחלה או בחופשת נכות עלול להפסיד חלק מהכנסתו. במקרים מסוימים, אדם עלול לאבד את מקום עבודתו לחלוטין עקב מחלה או תאונה.

גידול בהוצאות: גידול בהוצאות, כגון עלויות חינוך, בריאות או מגורים, יכול להוביל לקשיים כלכליים. אדם שצריך להוציא יותר כסף על הוצאות בסיסיות עלול להיכנס לקשיים בהתמודדות עם חובות.

התנהלות כלכלית לא נכונה: התנהלות כלכלית לא נכונה, כגון צבירת חובות מיותרים או הוצאות רבות על מותרות, יכולה להוביל לפשיטת רגל. אדם שצובר חובות מיותרים עלול למצוא את עצמו במצב שבו הוא לא יכול לעמוד בתשלומים. אדם שמוצא את עצמו במצב זה עלול להיכנס לפשיטת רגל כדי להיפטר מהחובות שלו.

חשוב לציין כי פשיטת רגל היא פתרון קיצוני, ויש לבחור בה רק לאחר שנשקלו כל האפשרויות האחרות. אדם שנקלע לקשיים כלכליים מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי כדי לבחון את האפשרויות העומדות בפניו.

פשיטת רגל - תהליך של יישום פקודה

הליך פשיטת רגל בישראל הוא הליך חדלות פירעון החל על חייבים שהם יחידים. הליך זה מאפשר לחייב שנקלע לקשיים כלכליים ואינו יכול לפרוע את חובותיו לקבל הפטר מחובותיו, ובכך לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים.

הליך פשיטת רגל בישראל מוסדר בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. החוק קובע כי אדם ייחשב פושט רגל אם הוא אינו יכול לפרוע את חובותיו, וכי נכסיו אינם מספיקים כדי לכסות את חובותיו.

הליך פשיטת רגל בישראל כולל מספר שלבים:

  • בקשה לפתיחת הליכים: החייב יכול להגיש בקשה לפתיחת הליכים לבית המשפט לענייני משפחה.
  • צו כינוס: בית המשפט ממנה כונס נכסים זמני, אשר מתחיל בתהליך מימוש נכסי החייב.
  • צו פתיחת הליכים: לאחר שכונס הנכסים הזמני מגיש לבית המשפט דו"ח על מצבו הכלכלי של החייב, בית המשפט מכריז על החייב כפושט רגל.
  • מימוש נכסים: כונס הנכסים מתחיל למכור את נכסי החייב כדי לפרוע את חובותיו.
  • הגשת בקשה למתן הפטר: לאחר שכל נכסי החייב נמכרו, החייב יכול להגיש בקשה למתן הפטר מחובותיו.
  • מתן הפטר: בית המשפט מכריז על החייב כפושט רגל מוגן, וכי הוא זכאי להפטר מחובותיו.

הליך פשיטת רגל בישראל הוא הליך מורכב, אשר יכול להשפיע רבות על חיי החייב. מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בהליכי חדלות פירעון לפני הגשת בקשה לפתיחת הליכים.

להלן מספר יתרונות וחסרונות של הליך פשיטת רגל בישראל:

יתרונות:

  • הפטר מחובות: לאחר סיום הליך פשיטת רגל, החייב זכאי להפטר מחובותיו, ובכך לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים.
  • הגנה מפני נושים: הליך פשיטת רגל מעניק לחייב הגנה מפני נושיו, אשר אינם יכולים לנקוט נגדו בהליכי גבייה.
  • אפשרות לשיקום כלכלי: הליך פשיטת רגל יכול לספק לחייב את ההזדמנות לשקם את מצבו הכלכלי, ולחזור לשוק העבודה.

חסרונות:

  • פגיעה בתדמית: הליך פשיטת רגל עלול לפגוע בתדמית החייב, ולקשות עליו לקבל אשראי בעתיד.
  • עלות: הליך פשיטת רגל עלול להיות יקר עבור החייב, שכן הוא נדרש לשלם שכר טרחה לעורך דין ולכונס נכסים.
  • זמן: הליך פשיטת רגל יכול לקחת מספר שנים, ויכול להפריע לחייב להמשיך בחייו.

חשוב לציין כי הליך פשיטת רגל הוא הליך נוסף מבין מגוון אפשרויות העומדות בפני חייב שנקלע לקשיים כלכליים. מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע כדי לבחור את הדרך המתאימה ביותר עבור החייב.

הזכויות והחובות של נושים: מהן הזכויות והחובות של נושים בהליך פשיטת רגל? על פי פקודת פשיטת הרגל

נושים בהליך פשיטת רגל יש מספר זכויות, ובמקביל גם מספר חובות.

הזכויות של הנושים בהליך פשיטת רגל:

  • הזכות להגיש תביעה לבית המשפט: נושה יכול להגיש תביעה לבית המשפט נגד חייב שנקלע לקשיים כלכליים.
  • הזכות להשתתף בהליך פשיטת רגל: נושה יכול להשתתף בהליך פשיטת רגל, ולטעון את טענותיו בפני בית המשפט.
  • הזכות לקבל חלק מהחובות של החייב: לאחר סיום הליך פשיטת רגל, נושים יכולים לקבל חלק מהחובות של החייב, בהתאם לסדר העדיפויות הקבוע בחוק.

החובות של הנושים בהליך פשיטת רגל:

  • חובת הוכחת החוב: הנושה חייב להוכיח את החוב שלו לחייב.
  • חובת שיתוף פעולה עם בית המשפט: הנושה חייב לשתף פעולה עם בית המשפט, ולמסור את כל המידע הנדרש לו.
  • חובת תשלום אגרת בית משפט: הנושה חייב לשלם אגרת בית משפט עבור הגשת התביעה שלו.

להלן פירוט של הזכויות והחובות של הנושים בהליך פשיטת רגל:

הזכות להגיש תביעה לבית המשפט: נושה יכול להגיש תביעה לבית המשפט נגד חייב שנקלע לקשיים כלכליים. תביעה זו יכולה להיות בגין כל סוג של חוב, לרבות חובות כספיים, חובות מס, וחובות בגין נזקים.

הזכות להשתתף בהליך פשיטת רגל: נושה יכול להשתתף בהליך פשיטת רגל, ולטעון את טענותיו בפני בית המשפט. נושה יכול להשתתף בדיונים בבית המשפט, ולמסור את טענותיו בכתב.

הזכות לקבל חלק מהחובות של החייב: לאחר סיום הליך פשיטת רגל, נושים יכולים לקבל חלק מהחובות של החייב, בהתאם לסדר העדיפויות הקבוע בחוק. סדר העדיפויות הוא כדלקמן:

  1. חובות מזונות: חובות מזונות קודמים לכל חובות אחרים.
  2. חובות בגין עבודה: חובות בגין עבודה, כגון שכר עבודה, דמי חופשה, ופיצויי פיטורין.
  3. חובות בגין מיסים: חובות בגין מיסים, כגון מע"מ, מס הכנסה, וביטוח לאומי.
  4. חובות בגין הלוואות: חובות בגין הלוואות, כגון הלוואות בנקאיות, ואשראי חוץ בנקאי.
  5. חובות אחרים: חובות אחרים, כגון חובות בגין רכישת מוצרים או שירותים.

החובת הוכחת החוב: הנושה חייב להוכיח את החוב שלו לחייב. הוכחת החוב יכולה להיעשות באמצעות ראיות כתובות, כגון חשבוניות, הסכמים, ותעודות.

חובת שיתוף פעולה עם בית המשפט: הנושה חייב לשתף פעולה עם בית המשפט, ולמסור את כל המידע הנדרש לו. הנושה חייב למסור לבית המשפט את פרטי החוב שלו, את הסכום החוב, ואת המועד האחרון לתשלום החוב.

חובת תשלום אגרת בית משפט: הנושה חייב לשלם אגרת בית משפט עבור הגשת התביעה שלו. סכום האגרה משתנה בהתאם לסוג התביעה.

על הסטיגמה שיש כלפי פושטי רגל

סטיגמה של פשיטת רגל היא תפיסה ציבורית שלילית של אנשים שנכנסו לפשיטת רגל. סטיגמה זו יכולה להוביל להשלכות שליליות רבות על חיי החייב, בתחומים חברתיים, מקצועיים, ופיננסיים.

השלכות חברתיות של סטיגמה של פשיטת רגל:

  • הסתגרות: אדם שסובל מסטיגמה של פשיטת רגל עלול להסתגר, ולהימנע מקשרים חברתיים.
  • חרדה חברתית: אדם שסובל מסטיגמה של פשיטת רגל עלול לחוש חרדה חברתית, ולחשוש מהתגובות של אנשים אחרים.
  • בדידות: אדם שסובל מסטיגמה של פשיטת רגל עלול להרגיש בודד, ואולי אף להרגיש שננטש על ידי חבריו ובני משפחתו.

השלכות מקצועיות של סטיגמה של פשיטת רגל:

  • קשיים בהשגת עבודה: אדם שסובל מסטיגמה של פשיטת רגל עלול להיתקל בקשיים בהשגת עבודה. מעסיקים רבים עשויים להסס להעסיק אדם שנכנס לפשיטת רגל, מחשש שהוא לא יצליח לעמוד בלחצים של עבודה.
  • השפעה על הקריירה: סטיגמה של פשיטת רגל עלולה להשפיע לרעה על הקריירה של אדם. אדם שסובל מסטיגמה זו עלול להרגיש פחות בטוח בעצמו, ופחות מסוגל להתקדם בקריירה שלו.

השלכות פיננסיות של סטיגמה של פשיטת רגל:

  • קשיים בהשגת אשראי: אדם שסובל מסטיגמה של פשיטת רגל עלול להיתקל בקשיים בהשגת אשראי. בנקים וגופים פיננסיים אחרים עשויים להסס להלוות כסף לאדם שנכנס לפשיטת רגל, מחשש שהוא לא יצליח לעמוד בתשלומים.
  • השפעה על היכולת לחסוך: סטיגמה של פשיטת רגל עלולה להשפיע לרעה על היכולת של אדם לחסוך כסף. אדם שסובל מסטיגמה זו עלול להרגיש פחות בטוח בעצמו, ופחות מסוגל לחסוך כסף לעתיד.

חשוב לציין כי לא כל האנשים סובלים מסטיגמה של פשיטת רגל. עם זאת, סטיגמה זו היא תופעה נפוצה, ויכולה להוביל להשלכות שליליות רבות על חיי החייב.

כיצד ניתן להתמודד עם סטיגמה של פשיטת רגל:

ישנן מספר דרכים להתמודד עם סטיגמה של פשיטת רגל:

  • מודעות: הדרך הראשונה להתמודד עם סטיגמה היא להיות מודעים לקיומה. ככל שאדם יהיה מודע יותר לסטיגמה, כך יהיה לו קל יותר להתמודד איתה.
  • הסבר: דרך נוספת להתמודד עם סטיגמה היא להסביר את המצב לאנשים אחרים. כאשר אדם מסביר את הסיבות לפשיטת רגל שלו, הוא יכול לעזור להפחית את הסטיגמה.
  • תמיכה: חשוב לקבל תמיכה מאנשים אחרים, כגון חברים, בני משפחה, או גורמים מקצועיים. תמיכה זו יכולה לעזור לאדם להתמודד עם הקשיים הנפשיים והרגשיים של פשיטת רגל.

פשיטת רגל בחברה הישראלית

פשיטות רגל יכולות להשפיע על החברה הישראלית במספר דרכים, כגון:

  • עלייה בשיעורי האבטלה – פשיטת רגל של עסקים יכולה להוביל לאובדן מקומות עבודה, מה שעלול להוביל לעלייה בשיעורי האבטלה.
  • ירידה ברמת החיים – פשיטת רגל של אנשים פרטיים יכולה להוביל לירידה ברמת החיים, כאשר החייבים מתקשים לעמוד בהוצאות הבסיסיות, כגון דיור, מזון, ותחבורה.
  • פגיעה באמון הציבור במערכת המשפטית – פשיטות רגל יכולות להוביל לירידה באמון הציבור במערכת המשפטית, אם הציבור סבור שהמערכת אינה מגנה על החייבים בצורה מספקת.

עלייה בשיעורי האבטלה

פשיטת רגל של עסקים יכולה להוביל לאובדן מקומות עבודה, מה שעלול להוביל לעלייה בשיעורי האבטלה. כאשר עסקים מתקשים לעמוד בתשלומי חובותיהם, הם עלולים לפטר עובדים כדי לחסוך בעלויות. כתוצאה מכך, אנשים רבים עלולים לאבד את מקום עבודתם, מה שעלול להוביל לירידה ברמת החיים שלהם ושל משפחותיהם.

ירידה ברמת החיים

פשיטת רגל של אנשים פרטיים יכולה להוביל לירידה ברמת החיים, כאשר החייבים מתקשים לעמוד בהוצאות הבסיסיות, כגון דיור, מזון, ותחבורה. פשיטת רגל יכולה להוביל לכך שהחייבים ייאלצו למכור נכסים, כגון בית, רכב, או תכשיטים. כתוצאה מכך, הם עלולים לאבד את מקום מגוריהם, את כלי הרכב שלהם, ואת היכולת שלהם לקנות מוצרים ושירותים.

פגיעה באמון הציבור במערכת המשפטית

פשיטות רגל יכולות להוביל לירידה באמון הציבור במערכת המשפטית, אם הציבור סבור שהמערכת אינה מגנה על החייבים בצורה מספקת. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נועד להגן על החייבים ולסייע להם להתחיל מחדש. עם זאת, ישנם אנשים שטוענים שהחוק אינו מגן על החייבים בצורה מספקת, וכי הוא נוטה לטובת הנושים.

תפריט נגישות